יהדות ושואה

יהדות ליטא

הישוב היהודי בליטא היה קיים למעלה מ-600 שנה. השלטונות, במיוחד בתקופת השלטון הצארי, צמצמו את זכויותיהם של היהודים והצרו את תחום המושב שלהם. ליטא הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר לתורה ולהשכלה, למדו בה גדולי תורה, פעלו בה סופרים והוגי דעות. היו בה מאות מוסדות וקרנות. בתקופת השואה 94% מיהדות ליטא הושמדה על ידי הגרמנים בשיתוף פעולה של הליטאים.

***

אתרים יהודיים ואנדרטאות לשואה בווילנה:

–הרובע היהודי בווילנה: יהודים התיישבו בליטא במאה השלוש-עשרה, רבנים חשובים רבים חיו ופעלו בווילנה ווילנה, ירושלים ד'ליטא, נודעה ברחבי העולם כמרכז יהודי תורני משמעותי ומפורסם. אולי האישיות הידועה ביותר שפעלה בווילנה היה הרבי הגאון אליהו, "הגאון מווילנה". כיום הרחובות שהרכיבו את הרובע היהודי בווילנה הם: Stiklių, Žydų, Jatkų, Gaono, Švarco

–רחוב היהודים (Žydų street): היה מרכז הרובע היהודי בווילנה. שכנו בו בית הכנסת הגדול, חצר בית הכנסת, בית התפילה של הגאון מווילנה וספריית סטראשון. כיום רק חלק מרחוב היהודים שרד.

–רחוב הגאון (Gaono street): נקרא על שם הגאון מווילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן (1720 – 1797), אחד הלמדנים היהודים החשובים ביותר בעולם היהודי. הגאון זכה בתואר זה עוד בחייו. הוא שילב את לימוד התורה עם תחומים רבין ומגוונים כגון גאומטריה, אלגברה, אסטרונומיה וגאוגרפיה, והיה גם איש קבלה חשוב ביותר. כיום נמצא במקום פסל ראשו של הגאון ולוח.

–רחוב סטראשון (כיום: Žemaitijos street): נקרא בין השני 1921 – 1951 כרחוב סטראשון לכבודו של החוקר היהודי מתתיהו סטראשון. אוסף הספרים שלו היה בסיס לאחת הספריות היהודיות הגדולות באירופה. ספריית סטראשון הוקמה בווילנה בשנת 1892. כיום יש לוח לזכרו.

–בית הכנסת "טהרת קודש": נמצא ברחוב Pylimo מספר 39, בית הכנסת טהרת קודש (Taharot Hakodes), נבנה בשנת 1903 על ידי "המשכילים". האדריכל של בית הכנסת היה דוד רוזנהאוס. כיום זהו בית הכנסת של ה"מתנגדים" הפעיל היחידי בווילנה. הוא שייך לקהילה הדתית היהודית בעיר. בשנת 2003 נחנך לוח ביידיש ובליטאית.

–פונאר (Paneriai): גיא ההריגה של יהדות וילנה והסביבה. לפני המלחמה היה זה יער ששימש לפיקניק ולנופש. הרוסים בנו שם בורות לאכסון דלק והגרמנים השתמשו בהם כקברי אחים לקורבנות היהודים. היום יש במקום מוזיאון קטן ואנדרטה לזכר הקורבנות.

–בית הכלא לוקישקי (Lukiškių Prison): נמצא בסמטת לוקישקי מספר 6. מנחם בגין ראש בית"ר היה כלוא בבית הסוהר הזה בחורף 1940 – 1941. החל משנת 1941 עם הכיבוש הנאצי הפך בית הכלא לוקישקי לסמל של אימה בעבור יהודי וילנה. הוא שימש נקודת האיסוף בדרך לפונאר (Paneriai). אסירים רבים שנכלאו בו נהרגו כתוצאה ממכות, מחסור בתנאים סניטריים, רעב ואלימות קשה.

–לוח מפת הגטאות (הגטו הגדול והגטו הקטן): לוח זיכרון המציג את מפות שני הגטאות שהיו בווילנה (הגטו הגדול והגטו הקטן) תלוי על בניין ברחוב רודניצקי מספר 18 (Rūdninkų), היכן שהשער הגדול של הגטו נמצא בעבר. רחובות הגטו הגדולים מצוינים עליו. כן כתוב ביידיש ובליטאית כי מ-6 בספטמבר 1941 עד 23 בספטמבר 1943 עברו דרך שער הגטו הגדול 29 אלף יהודים בדרכם למוות.

–אנדרטת הק"פ (HKP-Heereskraftfahrpark): שני הבניינים שעומדים ברחוב סובוץ' מספרים 47 ו-49 (Subačiaus) נבנו בשנת 1903, במימון הברון הירש. הם נקראו "הבתים הזולים". ממש לפני חיסול גטו וילנה הוקם בבניינים אלה מחנה עבודה קטן (מעין סדנאות עבודה) בראשותו של קצין הוורמאכט קרל פלאגה (Karl Plagge), לתיקון רכבים. בסך הכול עבדו בהק"פ כ-1,250 יהודים. המחנה התקיים עד הימים הראשונים של יולי 1944. פלאגה הזהיר את היהודים מפני החיסול הצפוי של המחנה וחלק מהעובדים הצליחו לברוח או להתחבא. כיום ניצב לוח זיכרון בין שני הבניינים. בנוסף, יעקב פרנר מימן אנדרטה לאסירי הק"פ לזכר משפחתו, אשר כתוב עליה: "כל דור ודור גבורתם לעד יזכור". בשנת 2004 העניק יד ושם תעודת חסיד אומות העולם לקרל פלאגה על פועלו להצלת היהודים.

–אנדרטה למרטירים הלוחמים של גטו וילנה: הוקמה בכיכר גיבורי הגטו ב-23 בספטמבר 1993 – לציון חמישים שנה לחיסול גטו וילנה. נמצאת מול המרכז היהודי לתרבות ברחוב Mėsinių מספר 5/A3.

 

בתי קברות יהודיים:

–בית הקברות היהודי ב-Užupis, Zarechye: היה פעיל משנת 1828 ועד אמצע 1940. כ-70 אלף יהודי וילנה נקברו בו. בשנים 1961 – 1963 הסובייטים הרסו למעשה את בית הקברות באופן ברברי לחלוטין, לדוגמה, הם השתמשו במצבות לבניית מדרכות ולמדרגות. כיום ניצבת במקום מצבה מרשימה עשויה משאריות המצבות ההרוסות.

–קבר הגאון מווילנה: בבית הקברות Sudervės ב-eškinėŠ, נמצא קברם של הגאון מווילנה וחלק מתלמידיו וגר צדק (Ger Tsedek) – הרוזן ולנטין פוטוצקי (Potocki). הגר צדק הועלה על מוקד לאחר שהמיר דתו ליהדות. עצמות הגאון מווילנה והגר צדק הועברו לכאן מבית הקברות היהודי העתיק ב-Šnipiškės, אשר נהרס בשנים 1948 – 1950.

–אנדרטה לזכר ילדי הגטו: אבן לזכרם של הילדים של גטו וילנה ניצבת החל מנובמבר 1989 ליד גדר בית הקברות. טוענים כי מתחת לאבן קבורים עצמותיהם של מספר ילדים שנרצחו באקציית הילדים בקייליס ובהק"פ שהתרחשה במרץ 1944.